
כל מה שנשבר, וכל מה שאפשר לבנות
נקודות מרכזיות מההרצאה ב-IsraHCI, או: למה הבינה המלאכותית לא תהרוג את העיתונות

נקודות מרכזיות מההרצאה ב-IsraHCI, או: למה הבינה המלאכותית לא תהרוג את העיתונות

האם גופי תקשורת עדיין מעצבים טעם תרבותי? ואם לא, האם זה חסר למישהו?

האם עיתונות היא לא רק שירות לציבור, אלא גם מוצר צריכה תרבותי, ממש כמו סרט טוב?

בעידן ה-Generative AI, עלות ייצור התוכן יורדת לאפס. זה רע מאוד למי שיצר תוכן לפני זה – ובעיקר לעיתונאים

פתאום גופי עיתונות רוצים לעבוד עם יוצרי תוכן. למה זה קרה, ומה הם יכולים להרוויח מזה?

זו לא הבינה המלאכותית – אלא העובדה שאנחנו מתעצלים להבין אותה

מהם האתרים האהובים על צ׳אט ג׳יפיטי,האם הם שונים מאלה של גוגל – ועד כמה למשתמשים אכפת מאיפה כל התשובות האלה הגיעו?

מסלול ההתכווצות של התוכן העיתונאי, מאחורי הקלעים: האם אפשר היה למנוע את זה?

איך אפשר למדוד עיתונות טובה, למה שבכלל תרצו לעשות את זה – ומה קורה כשמודדים את הדברים הלא נכונים?

איך אפשר להתאים את התוכן שלכם לבוטים מבוססי AI, האם זה משתלם – ולמה גם בני האדם יעריכו את זה?